טרנד מאוד מעניין שמקבל תצורות שונות עם הזמן הוא טבעת הציפורן.
סקאלת העיצובים די רחבה - ממראה גותי, "מכשפתי" ועד למראה מעודן ורך. הרבה מזה תלוי בעיצוב, לא מעט תלוי במיתוג.
יש הרבה מה לכתוב על הנושא ויש המון דוגמאות, בחרתי לכתוב על העיצוב של Sarina Suriano Jewels האוסטרלית שאני מאוד אוהב ומתחבר לעיצובים שלה, מאוד נשיים ובעלי עוצמה ואנרגיות גבוהות. הנה מספר תמונות להמחשה:
התמונות נלקחו מאתר הפייסבוק של Sarina Suriano Jewels.
מוטיב הציפורן משתלב יפה בקולקציה, כפי שניתן לראות:
אז למה בעצם טבעת ציפורן? זו שאלה שאפשר לשאול על כל תכשיט. בעצם, למה לא?.... זה מרתק, ייחודי, (כל עוד זה לא הפך לטרנד נפוץ) ומרענן.
לרוב, הטבעת נענדת באזור כרית האצבע כך שהיא לא כל כך נוחה כתכשיט. אולי אפילו מטרידה מעט, מכבידה על ההתנהלות. כנראה שאם תתקלו בה היא תהיה בגוון מטאלי, עשויה ממתכות שונות. המלאכותיות שלה נוגעת חזק. היא די פשוטה, אולי אפילו מזכירה מפרט של גיטרה, אבל העוצמה שלה חזקה, אולי אפילו ברמה שקשה להסביר במילים. היא לא ציפורן מלאכותית ולא מתיימרת להחליף את הציפורן הטבעית, המקורית. זו תוספת שמגיעה בכדי לגעת בצופה, לדקור. והיא עושה זאת בהצלחה. adornment במיטבה.
אחד מהגבולות המעניינים של עולם התכשיטנות מתגלה כשתכשיט מקבל משמעות פונקציונלית חזקה. האם הוא נשאר תכשיט או שהוא מאבד מהקסם שלו?... שאלה קשה.
Jacqueline Lung עיצבה טבעות מיוחדות.
אלו טבעות שלא משאירות טביעות אצבעות. הטבעות עשויות מכסף ומזכוכית אקרילית, כשבחלקה הפנימי של הזכוכית (זה שהאצבע פוגשת) תואם לטביעת האצבע באמצעות חריטת לייזר. החלק החיצוני של הזכוכית חלק.
מתקבל מראה מסקרן, אולי מעט מטריד. קצה האצבעות מנוטרלות מגע. אפשר להרחיב רבות על המשמעות של טשטוש טביעות האצבעות: לא להשאיר כתמים/ סימנים על חלונות, קירות, בגדים וכו'. מצד שני, טשטוש טביעת אצבעות מעלה אסוציאציות פליליות....
סגנון ההתקשטות העמוס תמיד היה מסקרן.
מצד אחד אנחנו חשים את ההגזמה, את הכבדות, ובעיקר את תחושת הנועזות. ריבוי תכשיטים כבדים מתחבר לנו לכוח, עוצמה, יוצר תחושה של משהו גס ואלים, מסוכן, סטייל רוכבי אופנועים פרועים וטיפוסים מחוספסים, קשוחים. מצד שני, אלה תכשיטים, ואנחנו כבני אדם אהבנו להתקשט מאז ומתמיד. התכשיט הוא אחד מכלי הביטוי של הנפש, של הרצונות ושל המחשבות.
מעניין שהקונוטציות לריבוי תכשיטים כבדים זורקות דווקא לכיוון הגברי, אבל לא תמיד.
נשים שעונדות תכשיטים בסגנון זה לרוב מאוד מוחצנות, משדרות בטחון, עוצמה ולא מעט שמחת חיים וחיוך. כאן טמון היופי האמיתי בעיניי - השילוב של העוצמה, החספוס עם הנשיות.
המאפיינים של הסגנון: המון מתכות כסופות, ציפויי כסף, אבנים גדולות שחורות או שקופות, עיטורים, סמלים, חריטות, הכל מוגזם ומרשים. בכדי להבחין בעיצוב צריך לצלול פנימה, להתבונן מעט, מפני שהעומס די מטשטש ומקשה עלינו להתמקד.
עניין מעניין נוסף הוא טשטוש הגוף, העמסת תכשיטים בכל אזור חשוף כך שכמעט ולא רואים את האיבר הנענד - יד מלאה בטבעות ארוכות וכבדות, זרוע עמוסה עד למרפק בצמידים כבדים ומרשרשים. המון אנרגיה, רעש. הצלילים שמפיקים התכשיטים כשהם נעים, משקשקים, פוגעים האחד בשני, הוא ממכר. בכל תנועה קטנה של היד קורים המון דברים לאורך הזרוע - צמידים נוקשים, חרוזים מחליקים, אלמנטים נכנסים אחד בשני או משתחררים. זו ממש סימפוניה של תכשיטים.... והמראה המתכתי והבוהק מוסיף פן חשוב במשחק העוצמה הזה.
דוגמא מעניינת למותג שהיווה לי גורם השראה הוא Dylanlex. כל מה שכתבתי למעלה מופיע בעיצובי התכשיטים שלהם, ואף יותר. הנה תמונות להמחשה:
Credits for picturs: Dylanlex
טרנד מגניב בטירוף, ממש לא חדש, שנמצא איתנו כבר מעל לשנתיים ומסרב להעלם, ובצדק. נראה שהוא רק מתחזק ומקבל פנים אחרות. טבעת האמצע היא שם לטבעת שנענדת על אחד משני המפרקים העליונים של האצבע (וגם על זה אפשר להתווכח). באנגלית די הסתבכו איתה ולא באמת יודעים איך לקרוא לה: middle ring, knuckle ring, above the knuckle ring ועוד כל מיני שמות ארוכים ומוזרים, לטבעת די קטנה ומגניבה.
למעשה, הטרנד הזה פתח חלון למימד נוסף לכל אורך האצבע וזה מה שמעניין בו. מספר הצירופים והשילובים נהיה ממש אינסופי.
אז כמה ישן הרעיון של לענוד טבעת על אמצע האצבע? התיעוד המוקדם ביותר הוא מתקופת הרנסנס הססגונית:
Bernhard Strigel
Jan van Eyck
הטבעת הזו, שלרוב גם מתאימה לזרת, בדרך כלל תהיה דקה וקטנה, והאפקט שלה על האצבע הוא ברור, היא גורמת לה להיות ארוכה וצרה. זו הסיבה שהיא מאוד מבוקשת וכל מותג אופנה מתהדר בסט של טבעות כאלה למכירה. לרוב אפילו יציגו אותן בתצוגות אופנה בגלל המראה הלא שגרתי והמסקרן שהן יוצרות.
נראה לי שהחלוצה, לפחות מבחינתי, בכל מה שקשור לז'אנר הזה היא לא אחרת מאשר פיבי מהסדרה friends. מי שזוכר, היא היתה מתהדרת בשלל טבעות על אצבעותיה, וביניהן לא מעט טבעות אמצע, וזה גם חלק לא מבוטל מהדמות המיוחדת שהיא גילמה:
התמונה נלקחה מ: imgarcade.com
והנה סרטון למי שרוצה להזכר/להכיר:
מה לגבי הנוחות? האם היא מחליקה מהאצבע? אז זה בהחלט תלוי במבנה האצבע. מאצבע ארוכה וצרה, ישרה, יש סיכוי שהטבעת תחליק. אבל לרוב אין חשש כזה. מעבר לכך, חשוב לקנות טבעת במידה הנכונה. לא לוחצת מדי ולא רופפת מדי. זה מאוד מעניין שההתאמה לא כל כך פשוטה. יתכן שיהיו לפניכם שתי טבעות דומות, אבל מספיק שבאחת יש כיפוף קל פנימה (מבנה אליפטי) ואז היא תשב מעולה על האצבע. לכן ממליץ לנסות עוד ועוד עד שמוצאים את האחת. היא צריכה להכנס מעט בכוח ואז לשבת מתחת למפרק העליון, שמונע ממנה להחליק החוצה. ובאופן כללי, מבנה היד הוא שיקבע אלו טבעות יענדו, הסדר שלהן והכמות. אל תתייאשו! ברגע שמוצאים את הטבעת האחת שמתאימה לאותה אצבע, היא לא תרד משם... ( :
יש המון דוגמאות לעיצובים ולמותגים, בחרתי לשתף כמה עיקריים ומקומיים שנתנו לי השראה.
האחד, הוא Hot Crown בבעלות גינת וישגב המקסימים, בעלי אנרגיות וקסם כמעט אינסופיים. העיצובים שלהם ממש יפים והם תמיד מצליחים להפתיע. כיף לראות את האנרגיות החיוביות בקמפיינים שלהם ובכלל. הנה מספר דוגמאות: (כל התמונות נלקחו מהאתר או מהפייסבוק שלהם)
שימו לב לשילובי הטבעות. אפשר לענוד יותר מטבעת אמצע אחת (stack rings) בגבהים שונים ואז זה בכלל נפלא. כבר אמרתי שאין סוף לאפשרויות?
הנה לוסי אהריש שקפצה ל Hot Crown ורוקנה להם את הסטנדים ( : אין ספק שזה מקפיץ את המראה ואת הרושם, קשה להסביר עד כמה...
ותמונות נוספות של Hot Crown:
כמובן שגם טבעות ארוכות הולכות מצוין, כאן במראה המטאלי-נקי:
ועוד לקוחה מרוצה, עם סגנון נפלא:
קשה להחליט מה לבחור....
ותמונות מעוררות השראה מהקמפיין שלהם, אחד הטובים שראיתי. פספוס שלא לראות מקרוב או לקחת חלק:
זהו לבינתיים מ Hot Crown. ממש על קצה המזלג. כדאי להכנס לאתר או לפייסבוק ולעקוב. תמיד מעניין...
מותג נוסף שאני ממש אוהב הוא Galisfly בבעלות גל ורדי. גל מוכשרת בטירוף, העיצובים שלה ממש מרתקים, יוצאי דופן, מרעננים. קורה לפעמים שאני רואה אצלה רעיון שכבר עיצבתי בעצמי (ואז אין לי רגשות אשם...) אבל לפעמים אני מרגיש שהיא מקדימה את כולם בכמה צעדים לפחות.
פרק נוסף בנפלאות ההדפסה התלת מימדית. רובנו חושבים שהדפסה תלת מימדית מסתכמת בטבעת או צמיד עם גאומטריות מורכבות, אבל יש קצת יותר מזה: אפשר באמצעות הדפסה תלת מימדית ליצור הרכבה של הרבה חלקים קטנים שיש ביניהם חופש מסוים ובכל זאת הם תלויים האחד בשני. ממש כמו שרשראות או רשתות. רק שכאן החומר הרבה יותר נעים למגע, יותר אלגנטי, ומגוון הגיאומטריות האפשריות הוא אינסופי. בשיתוף פעולה של Laura Martinez הספרדיה עם הגוף Wonderluk שכל כולו עוסק בתכשיטים בהדפסה תלת מימדית, התקבלה תוצאה מרהיבה ביותר, שממחישה כמה התחום מאתגר ועם מרחבים כמעט בלתי מוגבלים. היא יצרה תכשיט שמורכב מאלמנטים רבים שבחלקם שונים זה מזה וששזורים האחד בשני. התוצאה אלגנטית, מרתקת, מסקרנת ואפילו מרחיבה במעט את ההגדרה של המושג תכשיט. הנה 2 דוגמיות:
Ruiyin Lin היא מעצבת תכשיטים סינגפורית, צעירה יחסית. בוגרתCentral Saint Martins College of Art and Design שבלונדון. היא עובדת עם חומרים שונים, בוחנת טכנולוגיות חדשות וגאומטריות מעניינות ולרוב היא יוצקת תוכן משמעותי עם היבטים היסטוריים ופילוסופיים לתוך יצירותיה.
אין ספק שהיא ממש מוכשרת. היכולת שלה לתת פרשנות ייחודית בראיית המציאות וניתוחה היא מרשימה.
הפרויקט האחרון שלה, ולדעתי גם המעניין ביותר (למרות שכולם מעניינים) הוא משנת 2014 ונקרא TIME MACHINED והוא עוסק בחיבור שבין העבר לעתיד, ביופי של תכשיטי העבר, באסתטיקה שלהם ובנסיון לקשור אותם לעתיד.
Ruiyin Lin חקרה את עולם התכשיטים הקדום ובחרה ממנו סמלים, רעיונות ואלמנטים ופיתחה אותם עבור העתיד ואיך שהוא נתפש בעיניה. דוגמאות למקורות ההשראה:
המעצבת השתמשה בחומרים וטכניקות שונות, ביניהם פלסטיק להדפסה תלת מימדית, פנינות, צדפות, כסף ופלדה, חומרים שבחלקם סינטטיים לחלוטין ומאוד מעניין לראות את התוצאות שבהחלט ממחישות את הרעיונות שהאמנית רצתה לבטא. שילוב החומרים מעולה, הגיאומטריות מרתקות, התכשיטים שהתקבלו מרהיבים ביופיים, מסקרנים, יוצאי דופן ומרתקים.
